למה, כי רבתי עם אשתי לילה לפני?
לא ברור.
אבל היום עבר עלי יום שישי חלול, נפוח, סתום ומאובן. הראש היה שקית ניילון מלאה מים. הגוף היה האיש שבקיר. הלב רצה לבכות.
לקחתי קונצרטה – אני לא מתעסק כבר כמה שבועות, כבר כמה חודשים, עם התרופות האלה כי הן לא מדגדגות לי. אבל בכל זאת חשבתי – קונצרטה 56 מ"ג יעשה משהו.
כלום.
חבל – בדיוק בשביל ימים כמו היום הייתי מוכן לבדוק את אופציית הריטלין. באסה שזה לא משפיע עלי.
אז מה עושים? למשל מתבוננים בתמונה המזעזעת הזאת ונכנסים מהר מאוד לפרופורציות. נכון הכל נהיה פתאום בסדר?

רגעים קיצוניים דורשים תמונות קיצוניות, sorry