(תרגום שלי)
"הפרעות הן אמהּ של הגאונות"
ציטוט היום משיטת דה וינצ'י – 13.3.10
13 במרץ 2010חמישי 11.3.10 – על הנוירו, כיפוף מציאויות, חמאת בוטנים וריבה
11 במרץ 201009:30 לא נראה לי… נדמה לי…
אני פוגש את הנוירו שלי הבוקר, כן חלף לו חודש… מה אני אגיד לו? כמה כוח יהיה לו לשמוע אותי? שלא נראה לי שהריטלין עובד? שנדמה לי שלקחתי מינון כפול של קונצרטה שעשה עבודה טובה? שאני עושה עמידת ראש? הוא כזה..נוירולוגי.
אני מרגיש את ההלם בקו"ם ממשמש ובא (או הו באיזה הלם בקו"ם הייתי בזמנו..) – את השמיים הלבנים שנפרסים לי בראש במקום מוח. אני יכול ממש לראות את הפגישה עם הנוירו כהזדמנות מפוספסת באופן מביך לשפר את מצבי. אז ברשותכם אני אסתכל על זה אחרת, אכופף את המציאות לכיוון הרצוי לי.
כזה אני, לא ידעתם? מכופף המציאויות ממישור החוף.
טוב, אעדכן בהמשך בפוסט הזה..
12:13 – מכופף המציאויות מכה שנית
איזה נחמד שהנוירו היה! סיפר לי סיפורים, לץ לי הלצות, אפילו חלק איתי – איבדתי את ההקשר מדוע – סודות מחדר המיטות. והעיקר רומם אותי לגבהי ה-36 מ"ג קונצרטה. כי סיפרתי לו שלקחתי פעם אחת מינון כפול שעשה לי טוב (הוא דאג להתעלם מהבהרתי שאני חושב שזה מה שקרה). או אז סיפר לי הנויו הניו יורקי על השילוב המטאפיזי בין חמאת בוטנים וריבה, שהתגלה בטעות, והנה – לפעמים התגליות המרעישות ביותר מתגלות להן במקרה (חסכתי ממנו את הסברה שגם התה הירוק התגלה בטעות כמשקה. סתאאם. פשוט לא זכרתי לומר לו.)
טוב, לקחתי לי כדור לפני משהו כמו שעה. אני ממתין לאביר הזיכרון על סוס הריכוז, חמוש בחרב המרץ ובמגן הכריזמה. ממתין. אז, מממממממממממ… ביי.
12:34 גיבור באור
הוא אמר שזה יקח משהו כמו חצי שעה עד שהכדור ישפיע. עברה למעלה משעה אבל… כמו זמזום מרוחק של טרקטור בשדות אני מתחיל להרגיש את זה בא…. רטט בחזה, תחושה קלה ולא מציקה של מחנק בחלק התחתון של הגרון, וטיפוס יציב ברמות האנרגיה. גיבור על דמיקולו הולך לצאת לחמסין האביבי, יותר גיבור מההוא שמקבל מדליה בפרסומת של מנטה.
21:13 הכרכרה דופקת ספירנט
בפעם הקודמת שאירחתי 36 מ"ג קונצרטה במערכת שלי, הרגשתי הכי צלול בשעות הלילה. והנה זה קורה לי שוב. עוד קצת יותר משעתיים לפני שהמוח שלי עובר ממצב כרכרה בחזרה למצב דלעת, ואני מלוטש כמו אובאמה בנאום הבחירות שלו. בא לי לצאת לרוץ. אולי אצא לרוץ? זה עוד יקרה אם לא אמצא איזה תירוץ מצוץ לא להיות בחוץ. אני בטוח שמשהו כבר יצוץ. איזה אילוץ. זה קשה לרוץ, זה לא סתם גירבוץ. מילא אם הייתי חי בקיבוץ. ומצבי די טוב, לא זקוק לשיפוץ. אולי רק קמצוץ.
אה…. אוי….
אני צריך לשטוף כלים….
מזל, כבר הייתי לחוץ
3 איורים חדשים שלי – ובעצם נורא ישנים…
8 במרץ 2010את 3 הדמויות הבאות איירתי לפני כ-15 שנה כחלק ממאמציי הכבירים…ללמוד למבחן. השקעתי זמן רב ביצירת דמויות כאלה ובסופו של דבר, במבחן, הן היו עולות מול עיניי ויחד איתן החומר שכתבתי סביבן בכתב קטן וצפוף. כך שבדרך כלל, לא נכשלתי
1. המעי המעורטל
2. שיגעון פסיכדלי
3. דליפה.
האם את/ה דה וינצ'י ?
8 במרץ 2010סירטון קצר ובאמת מעורר השראה (לי באו דמעות) על כל מני תותחים כבדים שהם 'דה וינצ'י', כלומר ציידי-על, כלומר חברים במועדון הגנטי היוקרתי של בעלי A.D.D \ A.D.H.D
http://www.areyouadavinci.com/
מצורף שם גם מבחן חביב, אבל בסופו יש ענייני רישום פרטים וכו', תעשו עם מה זה מה שבא לכם.
אני, אוהב, את הספר הזה
ואני רק בהתחלה.
8.3.10 – ציטוט היום משיטת דה וינצ'י
8 במרץ 2010
7.3.10 – ציטוט היום משיטת דה וינצ'י
8 במרץ 2010(תרגום שלי)
עם גֵן הדה וינצ'י תוכל או לזרום עם הזוהר שהאל נתן לך, או לנסות להשתלב – לנסות להיות כמו 90 האחוזים האחרים המכונים "נורמאלים". אתה אינך נורמאלי.
יום ראשון 7.3.10 בוקר נוצתי
7 במרץ 201010:20
עוד ארבעה ימים לנוירו. בינתיים בלי ריטלין. יש לזה גם יתרונות – בלי ריבאונדים. בינתיים מרבה להשתמש בכלים שאני בוחן – מדיטציה, עמידת ראש, תזונה.
לומד – חשבתי שאני יודע ואני לא יודע כלום – את נפתולי הפרעת הקשב והריכוז בכלל, ובעיניי הרפואה הסינית בפרט.
רכשתי את שיטת דה וינצ'י עליו דיברתי כאן.
רציתי לומר עוד משהו שאני לא זוכר.
23:40
יום טוב. היה לי יום טוב. בוקר פנוי שבדרכי המזגזגת הצלחתי לצקת לתוכו עמידת ראש ומעט יוגה, סידורים ושתי מטלות שישבו לי על הראש, לא מעט גיטרה ולא מעט דה וינצ'י. שלא אתבדה בהמשך אבל בינתיים הספר עושה לי את זה בגדול ואני שוקל לפתוח כאן נושא חדש: "ציטוט שיטת דה וינצ'י של החודש/שבוע/יום" 
מדהים כיצד ריגוש ואופטימיות (ובספר יש הרבה מהם) מזריקים מרץ לורידים, מחיים את המוח והחושים, ובאופן מעשי – גם אם זמנית – מבטלים את הפרעת הקשב והריכוז. כבר הרבה זמן לא הייתי ער, חד ויצירתי כמו היום. זאת הרגשה נורא טובה.
ריגש אותי לראות כיצד, בנוסף על מפרשת היקרה שמלווה אותי כמעט מרגע שרשימות הצייד הנשכח עלה לאוויר, הצטרפו והגיבו גם יאנה ועוד צייד. בסוף נקים כאן אחוות ציידים, או דה ווינצ'י, או סתם דפוקים מקסימים
ליל מנוחה
כימיקל מחפש הבנה
5 במרץ 2010
מושא הערצה
4 במרץ 2010
חמישי 4.3.10 – טרףLESS
4 במרץ 2010הצייד כבר יומיים בלי ריטלין. עוד כמה וכמה ימים טובים עד הפגישה עם הנוירו + העובדה שהכפלתי את המינון, משאיר אותי באמצע Nowhere עם תחושה משונה ו…מוכרת, ראבאק.
השמיים לא נופלים בלי הריטלין. זה בדיוק כמו שהיה קודם. הזמן הוא יחידה פועמת אחת. בוהה בתמונה שקניתי לפני 8 שנים וזה לא נראה לי הגיוני, המוח מתקומם. מחשבות קודרות רוכבות בתוך סינפסות, אני נע כמו במשחק פלטפורמה מהזדמנות לבהירות להזדמנות לבהירות. שוכח דברים משימות ושמות. אובד במחשבות סבוכות על מה ומי ולמה ולוּ.
יש לו, לצייד, קופסא שלמה ומתוקה של קונצרטה. אבל הוא כבר לא כל כך בטוח שבאמת לקח מהם שני כדורים במקביל. הוא כבר מפקפק בזכרונו הוא. הוא לא בטוח שבא לו לערוך את הניסוי הזה, שאורך 12 שעות, ודוחה אותו כל בוקר מחדש כדי להגיע לשעות בהן אי אפשר לקחת קונצרטה בלי קונצרט אל תוך הלילה.
